Image by Olga DeLawrence

מדוע לא מומלץ לאזרחים אמריקאים להשקיע

בקרנות נאמנות מחוץ לארצות הברית?

רשויות המס בארצות הברית (ארה"ב) מפעילות מנגנון מיסוי גבוה במיוחד על מי שמחזיקים קרנות נאמנות מחוץ למדינה, שבמקרים רבים הופך את ההשקעה ללא-כדאית. מנגנון המס הזה חל על ניירות ערך המוגדרים כ-PFICS.

 

מה היא PFIC?

 

PFIC  - קיצור לPassive Foreign investment Company. מדובר בתאגיד, הממוקם מחוץ לארה"ב ומקיים את אחד משני התנאים הבאים:

מבחן ההכנסות: יותר מ-75% מההכנסה השנתית של החברה היא הכנסה פסיבית.

מבחן הנכסים: יותר מ-50% מנכסי החברה מפיקים או יכולים להפיק הכנסה פסיבית, דוגמת רווחי הון, דיבידנדים, ריבית או דמי שכירות, כאשר גם מזומן נחשב נכס פסיבי שכן הוא עשוי להפיק ריבית.

מהי קרן נאמנות?

קרן נאמנות (Mutual Fund) היא מכשיר פיננסי המאגד פרטים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך סחירים. כלומר, מדובר על קבוצה של אנשים שהזרימה כסף לחשבון מסוים כאשר כל הכספים האלו מנוהלים על ידי מנהל השקעות/ מנהל הקרן. זאת בעצם השקעה משותפת, מעין תיק השקעות גדול שמנוהל יחד. מאחר וכמעט על ההכנסה המופקת על ידי קרן נאמנות היא הכנסה פאסיבית, היא נכללת בהגדרת PFIC. כמו כן נכללות בהגדרה קרנות סל וקופות גמל מסוימות כמו קופות גמל להשקעה.


אז למה לאזרחים אמריקאים כדאי להימנע מהשקעה בקרנות נאמנות מחוץ לארה"ב?

מערכת המס האמריקאית נחשבת ליסודית במיוחד, ויש שיאמרו אפילו אגרסיבית: היא חלה על כל מי שמחזיק באזרחות אמריקאית או גרין קארד, אפילו אם הוא לא מתגורר בארה"ב, ומחייבת להגיש לה דו"חות שנתיים גם אם ההכנסות הופקו מחוץ לארה"ב. אבל ידה הארוכה של מערכת המס לא עוצרת במיסוי על הכנסות ממשכורת ועסקים, אלא מגיעה גם עד לקרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים פסיביים במדינות אחרות.

 

מנגנון המס על PFIC הופך את ההשקעות ללא-כדאיות
רוב ההכנסות של קרנות הנאמנות הן פסיביות ומתקבלות מדיבידנדים, רווחי הון או ריביות. אך בשונה מקרנות ישראליות אשר צוברות רווחים ותשלום המס נדחה ומתבצע רק בעת הפדיון, קרנות אמריקאיות מחויבות לחלק את רווחיהן בסוף כל שנה. ארה"ב  לא מאפשרת לקרנות נאמנות לצבור את הדיבידנדים ורווחי ההון משנה לשנה, ומחייבת את מנהלי הקרנות לחלק למשקיעים את הרווחים, ועל ידי כך להטיל מס שנתי, ולא רק בעת הפדיון. לכן, לכאורה, קרנות מחוץ לארצות הברית יכלו להיות פתרון קסם לאמריקאים שמעוניינים להימנע מתשלום מס על הרווחים והדיבידנדים בשנה שבה הם הופקו. אלא שבשביל לצמצם את ההשקעות של אזרחי ארצות הברית בקרנות זרות, נחקק חוק חברות השקעה פאסיביות זרות או באנגלית: PFIC - Passive Foreign Investment Company.

 

מדוע מאוד לא כדאי לאזרחים אמריקאים להשקיע בקרנות כאלה? כי בשנה בה מממשים את ההשקעה ופודים את הקרן, מחשבים את הרווחים, פורסים אותם על פני כל השנים בהן המשקיע החזיק את הקרן, וממסים את הרווח המיוחס לכל שנה לפי מדרגת המס הגבוהה ביותר. נוסף על המיסוי הגבוה, מחושבת גם ריבית פיגורים לפי גובה הריבית שהיתה נהוגה באותה השנה.
מטרת החוק היא לבטל את היתרון של הקרנות הזרות ולהשוות את תנאי תשלום המיסים בין הקרנות האמריקאיות לאלה הזרות, כדי לוודא שהאמריקאים לא ינהרו להשקיע מחוץ לארצות הברית. אבל המיסוי הגבוה הופך את ההשקעה ללא-כדאית, ובכך דואג החוק שהאמריקאים לא יוציאו את כספם מחוץ לגבולות ארצות הברית, ולא יוכלו לבצע תכנון מס שירחיק את המיסוי האמריקאי.

 

בכל מקרה של השקעה בקרנות כדאי להיות ערניים, להימנע מהשקעות ב-PFIC ולשים לב להגדרות של המכשירים הפיננסים השונים. קרן פנסיה המוגדרת כקרן של מעסיק, לדוגמה, אינה כפופה להגדרות PFIC ולכן לא חלים עליה עקרונות המיסוי שלעיל, בעוד שקרנות פנסיוניות אחרות דווקא כן עלולות לענות להגדרה כמו למשל, קופת גמל להשקעה.

 

מה כן אפשר לעשות עם הכסף? להשקיע אותו בתוך ארה"ב או להשקיע מחוצה לה למשל בנדל"ן, בתיק מניות בניהול אישי או באגרות חוב.

 

חשוב לציין שיש דרכים להימנע מהמיסוי האגרסיבי החל על Pfics אבל זה דורש תכנון מראש וביצוע פעולות מסוימות מול ה-IRS בשנה הראשונה לרכישת נייר הערך. לכן,  כדאי להיעזר ברואי חשבון אשר בקיאים בחוקי המס בארה"ב ויכולים לסייע בטיפול בהשקעות מסוג זה ולהימנע ממצבים שיביאו בסופו של דבר לתשלומי מיסים גבוהים בארה"ב.